שיש, קרמיקה וזכוכית: המדריך לשולחן האוכל

שולחן האוכל הוא אולי הרהיט החברתי ביותר בבית. סביבו אוכלים, מכינים שיעורי בית, פותחים מחשב, מתווכחים ונשארים לשבת הרבה אחרי הקינוח. ולכן, כשבוחרים שולחן, כדאי להתחיל דווקא מהשאלה הפשוטה: מה נוגע במשטח שלו בכל יום.

שלושה יצרנים איטלקיים שאנחנו עובדים איתם עונים עליה בדרכים שונות, ולשלושתם שורשים בזכוכית. FIAM נולדה מכיפוף זכוכית, Sovet היא ״חברת הזכוכית של טרוויזו״ בשמה המלא, ו־Reflex Angelo צמחה מעבודת זכוכית בביאנקדה שליד טרוויזו, אותו כפר שבו פועלת גם Sovet.

עגול, מלבני או משהו שביניהם

לפני החומר באה הצורה. שולחן עגול מקרב: כולם רואים את כולם, אין ראש שולחן, והשיחה זורמת. הוא מתאים במיוחד לפינת אוכל מרובעת או לחלל פתוח שבו השולחן עומד באמצע. שולחן מלבני מסודר יותר, מתאים לחדר מוארך ומאפשר להושיב יותר אנשים לאורכו. ובין שניהם יש צורות רכות: אובלי, חבית, מלבן בפינות מעוגלות.

Magma של FIAM, בעיצוב Patrick Jouin, הוא שולחן אובלי שמזמין לשבת סביבו בלי ראש שולחן. Ogiva, מאותו מותג, מגיע במשטח בצורת חבית, קמור בעדינות בצדדים. וב־Sovet יש שולחנות בגרסאות Shaped, כמו Grandeod ו־Lewood Shaped, שבהן הקווים המעוגלים מרככים את המלבן.

זכוכית: קלילות שקופה

שולחן זכוכית שקוף משאיר את החדר פתוח. רואים דרכו את הרצפה, את השטיח, את רגלי הכיסאות, והחלל נשאר נושם גם כשהשולחן גדול. ב־LLT של FIAM, בעיצוב Dante O. Benini ו־Luca Gonzo, גם המשטח וגם הבסיסים שקופים, והשוליים המשופעים תופסים את האור. Sahara, של Bartoli Design, נשען על בסיסי זכוכית מעוקלת שמזכירים דיונות.

אבל זכוכית היא לא רק שקיפות. זכוכית מותכת מקבלת מרקם שמשתנה עם האור, כמו במשטחים של Cristaline ו־Agos של FIAM. זכוכית צבועה בגב נותנת צבע עמוק ואחיד. ו־Sovet, שהתחילה תחת הסיסמה ״צורות חדשות לזכוכית״, מציעה זכוכית בלכה בפלטה משלה, זכוכית חלבית וזכוכיות בעלות טקסטורה כמו Net Glass ו־Liquid Glass. השולחן Frog שלה עשוי כולו מיריעה אחת של זכוכית מכופפת.

שיש: חומר עם זיכרון

שיש הוא החומר הקלאסי של השולחן האיטלקי, וכל לוח שלו שונה מקודמו. הוא כבד ומוצק, ומביא לחדר תחושה של משהו שנשאר. ב־Ogiva של FIAM, שולחן בעיצוב Francesca Lanzavecchia עם משטח בצורת חבית, אפשר לבחור משטח שיש בעובי 20 מ״מ, וגם ב־Flaminio של Studio Klass המשטח זמין בשיש.

Reflex Angelo הציעה לשאלת השיש תשובה משלה. MARMOREFLEX®, חומר רשום בפטנט של המותג, הוא זכוכית מחוסמת דקה, בעובי 2–4 מ״מ, שעליה מודפס דיגיטלית מראה של שיש או של אוניקס. לפי המותג הוא שוקל כ־10–12 ק״ג למ״ר, לעומת 24–26 ק״ג למ״ר בשיש, והלוחות מגיעים עד 1500 על 6000 מ״מ. באותה טכניקה פיתח המותג גם את LEGNOREFLEX®, שמשחזר מרקמי עץ כמו אגוז קנלטו.

קרמיקה ו־Dekton

קרמיקה מסונטרת מביאה לשולחן מראה של אבן בחומר אחר לגמרי. Sovet מציעה אותה בשלוש קטגוריות מחיר, לצד Dekton נייטרלי־פחמן שנכנס לקטלוג ב־2025. בגרסה הנפתחת של Palace, למשל, בסיס מתכת מושחרת פוגש משטח קרמיקה בדמוי שיש.

החוזקה של Sovet היא החופש. כמעט כל שולחן בקטלוג מוצע בכמה חומרים. Deod, עם הבסיס המרכזי והפיסולי שלו, זמין בזכוכית מחוסמת או רבודה, שקופה, מעושנת, ברונזה, בלכה או חלבית, וגם ב־Net Glass, בקרמיקה, ב־Dekton ובעץ. Totem מקבל כמעט כל משטח, מזכוכית ועד HPL ועץ.

הבסיס: פסל מתחת לשולחן

כשהמשטח שקט, הבסיס מדבר. שולחן על בסיס מרכזי אחד, כמו Deod של Sovet, מפנה מקום סביבו ומתאים במיוחד לשולחן עגול. שני בסיסים, כמו ב־Deod Two Bases או ב־Totem Two Bases, נושאים משטחים באורך של עד 300 ס״מ.

ב־Reflex Angelo הבסיס הוא לפעמים עיקר העניין. ב־Murano, בעיצוב Riccardo Lucatello, הבסיס עשוי זכוכית מוראנו בגוון כחול־אפור שנחרטת ביד, וכל חריטה יוצרת צורה שאי אפשר לשחזר. ב־Signore degli Anelli 72 השולחן עומד על גלילים של זכוכית מוראנו בצבעים עזים, וב־Andromeda 72 בסיס של גרניט מפוסל בעיבוד פטיש נראה דרך משטח זכוכית שקוף.

שולחן שגדל

בבית ישראלי, עם ארוחות שישי וחגים, מספר היושבים סביב השולחן משתנה משבוע לשבוע. שולחן נפתח פותר את זה. Policleto Allungabile של Reflex Angelo נפתח בתנועה אחת במנגנון Synchro הידני, הרשום כפטנט. ל־Lewood, ל־Palace ול־Grandeod Shaped של Sovet יש גרסאות נפתחות, וחלקן מתארכות עד 300 ס״מ. וב־FIAM, השולחן Ray plus של Bartoli Design מתארך בעזרת הגדלות זכוכית עצמאיות.

כשבאים לבחור, כדאי להגיע עם מידות החדר, מספר הסועדים הרגיל ומספר הסועדים בחג. באולם התצוגה של אריסטו קאזה, ברחוב המנופים 11 בהרצליה פיתוח, נשמח לעזור להתאים את החומר, הצורה והגודל.